אנו משתמשים בקובצי עוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך באתר. בשימושך באתר, אתה נותן את הסכמתך לשימוש בעוגיות.
בכל בוקר, מיליוני יהודים ברחבי העולם מבצעים טקס עתיק יומין. הם מפשילים את שרוול חולצתם, כורכים רצועות עור שחורות על הזרוע, ומניחים קופסה נוספת על הראש, בדיוק מעל קו השיער. זהו מראה אייקוני, המזוהה ביותר עם היהדות אולי יותר מכל סממן אחר.
אבל אם תעצרו אדם ברחוב, ואפילו יהודי מסורתי שמוקיר את המצווה, ותשאלו אותו: "תגיד, אתה יודע מה כתוב בפנים? איזה טקסט מסתתר בתוך קופסאות העור הללו?" – סביר להניח שתקבלו תשובה מהוססת. רובנו יודעים שיש שם "קודש", אולי "שמע ישראל", אבל הפרטים המדויקים נותרים לעיתים בגדר תעלומה.
נצלול אל נבכי הקלף, נבין אלו ארבע פרשיות נבחרו מתוך כל התורה כולה להיכנס לשם, נגלה את ההבדל הדרמטי בין רש"י לרבנו תם, ונלמד על מלאכת המחשבת המטורפת שנדרשת כדי לייצר את הקלפים הזעירים הללו.
זהו לא עוד מאמר שטחי. זהו המדריך המלא שיגרום לכך שבפעם הבאה שתניחו תפילין (או שתראו מישהו מניח), תביטו בהן במבט אחר לגמרי – מלא יראת כבוד והבנה עמוקה.
בתוך בתי התפילין (הקופסאות השחורות), טמונים קלפים עשויים עור בהמה טהורה, עליהם כתובים בכתב יד זעיר ומדויק ארבעה קטעים מהתורה. הקטעים הללו לא נבחרו במקרה. הם מהווים את התמצית של האמונה היהודית, ה-DNA הרוחני שלנו.
חכמינו מסבירים שארבעת הפרשיות הללו מקבילות לארבעת היסודות בנפש ולחיבור המוחלט בין האדם לבוראו. להלן ניתוח מעמיק של כל אחת מהן, לפי הסדר שבו הן מופיעות בתורה:
הפרשה הראשונה עוסקת בזיכרון יציאת מצרים. זהו הבסיס ההיסטורי והאמוני של העם היהודי.
על מה היא מדברת?
הפרשה מצווה לקדש את הבכורות, זכר למכת בכורות שבה ה' פסח על בתי בני ישראל במצרים. כמו כן, היא מזכירה את איסור אכילת חמץ בפסח ואת מצוות סיפור יציאת מצרים.
המסר העמוק:
ההכרה בכך שההיסטוריה שלנו אינה מקרית. יש יד מכוונת. כשאנו מניחים פרשה זו על הגוף, אנו מעידים שגופנו, רכושנו (הבכורות) והחירות שלנו – כולם מתנה מהבורא, ועלינו להקדיש את "ראשית" כוחנו אליו.
המשך ישיר לפרשה הקודמת.
על מה היא מדברת?
כאן הדגש הוא על ההגעה לארץ ישראל ("ארץ הכנעני") ועל חינוך הילדים. הפסוק המפורסם "והגדת לבנך" מופיע בהקשר הזה. היא מסתיימת בציווי המפורש על התפילין: "והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך".
המסר העמוק:
לא מספיק לזכור את העבר (יציאת מצרים), יש להבטיח את העתיד. הקדושה חייבת לעבור לדור הבא. החיבור לארץ ישראל והחינוך הם אבני היסוד של הקיום שלנו. בתפילין אנו "קושרים" את העתיד של ילדינו אל המהות שלנו.
הטקסט המפורסם ביותר ביהדות, והצהרת האמונים הנצחית.
על מה היא מדברת?
ייחוד ה' ("ה' אחד"), מצוות אהבת ה' ("ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך"), ומצוות תלמוד תורה. גם כאן מופיע הציווי לקשור אותם לאות על היד ולטוטפות בין העיניים.
המסר העמוק:
קבלת עול מלכות שמיים. זוהי ההתמסרות הטוטאלית – בלב, בנפש ובממון ("מאודך"). פרשה זו מייצגת את האמונה המופשטת, את הקשר הרגשי והאינטלקטואלי לבורא עולם שאין לו גוף ואין לו דמות הגוף.
החלק השני של קריאת שמע.
על מה היא מדברת?
עקרון השכר והעונש. אם תשמעו למצוות – יהיה גשם, שפע וברכה בארץ. אם חלילה תסורו מהדרך – האדמה לא תיתן יבולה. היא מסיימת בהבטחה לאריכות ימים ("למען ירבו ימיכם וימי בניכם").
המסר העמוק:
קבלת עול מצוות. אמונה אינה רק בלב ("שמע ישראל"), אלא דורשת ביטוי מעשי בחיי היום-יום. יש השלכות למעשים שלנו. העולם אינו הפקר, ויש דין ויש דיין.
רבים חושבים שבתוך ה"קוביות" יש פשוט מגילה אחת מגולגלת. ובכן, זה נכון רק לחצי מהמצווה. ישנו הבדל הנדסי ומהותי בין תפילין של ראש לתפילין של יד, הבדל שמלמד אותנו שיעור פסיכולוגי מרתק.
בתפילין של יד, כל ארבעת הפרשיות שהזכרנו לעיל כתובות על קלף אחד ארוך ורציף, בתוך חלל אחד (בית) המאוחד לגמרי.
המשמעות:
היד מסמלת את המעשה, את הביצוע. בעולם המעשה, אין פיצול. הפעולה צריכה להיות אחת, ממוקדת ומאוחדת. כל הערכים השונים (זיכרון, חינוך, אמונה, שכר ועונש) חייבים להתגבש לכדי עשייה אחת ברורה וחדה. כמו כן, היד היא כנגד הלב – והלב צריך להיות שלם עם הבורא, בלי חלוקה.
אם תסתכלו היטב על תפילין של ראש מלמעלה, תראו שיש בהן ארבעה חריצים קטנים. ה"בית" מחולק לארבעה תאים נפרדים. בתוך כל תא, יושב קלף נפרד ועליו כתובה אחת מארבע הפרשיות. הן לא מחוברות פיזית אלא מונחות זו לצד זו.
המשמעות:
הראש הוא משכן השכל והמחשבה. המוח האנושי בנוי ממדורים שונים, מכוחות שונים ומזוויות ראייה מגוונות. ברובד השכלי, מותר ואף רצוי שתהיה הבחנה בין הנושאים השונים. כל פרשה מקבלת את ה"חדר" שלה, את המקום הייחודי שלה בתודעה. השלמות של המוח נוצרת מתוך ריבוי הדעות והפרטים, ולא מתוך אחידות כפויה.
אם נכנסתם לבית כנסת וראיתם אנשים שמניחים שני זוגות תפילין (בבת אחת או בזה אחר זה), ודאי שאלתם את עצמכם – למה?
כאן אנחנו נכנסים לאחת הסוגיות המרתקות ביותר בהלכה היהודית, הנוגעת לליבת הסדר של הפרשיות בתוך הבתים.
המחלוקת היא בין שני ענקי תורה שהיו גם קרובי משפחה: רש"י (רבי שלמה יצחקי) ונכדו, רבנו תם (רבי יעקב בן מאיר).
לפי רש"י, סדר כתיבת הפרשיות והנחתן בתוך בתי התפילין (מימין לשמאל של המניח) הוא כרונולוגי, בדיוק כפי שהן מופיעות בתורה:
זוהי השיטה המקובלת על כל עם ישראל, וכל נער בר מצווה מתחיל עם תפילין "רש"י".
רבנו תם חולק על סדר שתי הפרשיות האחרונות. לשיטתו, הסדר הוא:
כלומר, הוא הופך את הסדר בין "שמע" ל"והיה אם שמוע".
אם סדר הפרשיות אינו נכון, התפילין פסולות לחלוטין. אדם שהניח תפילין שבהן הסדר שגוי – כאילו לא הניח תפילין מעולם!
מכיוון שה"שולחן ערוך" פסק שעיקר ההלכה כרש"י, אך הורה ש"ירא שמיים ייצא ידי חובת שניהם", רבים נוהגים (בעיקר בקרב החסידים, המקובלים, ועדות המזרח, וכיום גם ליטאים רבים) להניח גם תפילין דרבנו תם, כדי להיות בטוחים שקיימו את המצווה לפי כל הדעות.
באתר אות משמיים, אנו מציעים סטים מהודרים הכוללים את שני הזוגות בתיקים תואמים, כדי לאפשר לכם לקיים את המצווה בשלמות הגבוהה ביותר וללא ספקות.
כתיבת הפרשיות לתפילין היא לא עניין של "העתק-הדבק". מדובר במלאכת מחשבת הדורשת מיומנות, קדושה ודיוק מיקרוסקופי. אצלנו באות משמיים, כל קלף נבדק בקפידה, בהגהה אנושית + בדיקת מחשב. ובדיקת המחשב עם הפרשיות שנמצאות בתוך התפילין – מצורפות לכל רוכש. חשוב שתבינו את התהליך שעומד מאחורי הכנת התפילין.
הכתיבה נעשית על "קְלָף" – עור של בהמה טהורה שעבר עיבוד מיוחד בסיד ועפצים לשם מצוות תפילין ("לשמה"). העור משויף עד שהוא הופך חלק ונעים למגע, ועמיד לאורך שנים רבות.
הדיו חייב להיות שחור עמוק, עשוי מחומרים טבעיים (כמו עשן שרף עצים, קנקנתום וגומי). הכתיבה נעשית באמצעות קולמוס – לרוב נוצה (אצל האשכנזים) או קנה (אצל הספרדים), המאפשרים גמישות ודיוק בעובי הקו.
לפני שהסופר טובל את הקולמוס בדיו לכתיבת שמות ה' הקדושים שבפרשיות, הוא חייב לומר בפה: "הריני כותב לשם קדושת השם". אם כתב ללא כוונה זו – הקלף פסול! מכונה לא יכולה לכתוב תפילין, כי למכונה אין כוונה.
האותיות חייבות להיות כתובות בשלמות. אם אות אחת נוגעת בחברתה, או שיש נתק בתוך האות – התפילין פסולות. יתרה מכך, האות חייבת להיכתב ("וכְתבתם") ולא להיחקק. אי אפשר לגרד דיו כדי ליצור אות.
ישנם שלושה סגנונות כתב עיקריים, וחשוב שתדעו מה אתם מזמינים באות משמיים:
מעיקר הדין – אם קנינו תפילין מהודרות לבר המצווה, הן כנשארות בחזקת כשרות כל עוד אין סיבה לחשוש שנפסלו כגול שנרטבו או קיבלו מכה או שכבו במקום מסויים מבלי שישתמשו בהן. ובכל מקרה רמידת חסידות לבדוק פעם בשנה (רבים נוהגים בחודש אלול) או לפחות כל כמה שנים את התפילין.
האויבים של הקלף
כיום, באות משמיים ובמכונים המובילים, הבדיקה נעשית בצורה כפולה: בדיקת מחשב שסורקת את הקלף ומזהה חוסרים ודיבוקים מזעריים שעין אדם עלולה לפספס, וגם בדיקת מגיה אנושי מוסמך שבודק את צורת האותיות והכשרות ההלכתית.
האם יש הבדל בתוכן הפרשיות בין אשכנזים לספרדים?
הטקסט עצמו זהה לחלוטין אצל כל עדות ישראל (למעט שינויים בצורת אותיות מסוימות). ההבדל העיקרי הוא בצורת הכתב (הפונט) וצורת השי"ן שנמצאת על התפילין של ראש.
ראיתי שהסופר מוסיף "כתרים" על האותיות. מה זה?
אלו נקראים "תגים". ישנן אותיות מסוימות שעליהן הסופר מצייר קווים דקיקים עולים (תגים). על פי הקבלה, תגים אלו הם "אנטנות" רוחניות המקשרות את האותיות לעולמות העליונים. חוסר בתגים אינו פוסל תמיד בדיעבד, אך לכתחילה זו חובה גמורה.
למה הפרשיות של הראש מגולגלות בשיער?
כשפותחים תפילין של ראש, רואים שכל קלף עטוף בקלף נוסף ומלופף בשערות של עגל. זהו פרט הלכתי מרתק ("הלכה למשה מסיני"). השיער חייב לצאת החוצה ולהיראות בצד הבית. המטרה היא להזכיר את חטא העגל ולכפר עליו, ולהראות שהפכנו את הבהמיות לקדושה.
באתר אות משמיים, אנחנו מבינים שהתפילין הן המוצר הרגיש והחשוב ביותר שאדם קונה בחייו.
אל תתפשרו על הלב הפועם של המצווה. תפילין קונים פעם בחיים (או אחת לכמה שנים), וחשוב שההשקעה תהיה במקום שמבטיח לכם כשרות ללא עוררין.
בסופו של דבר, ארבעת הפרשיות הללו – קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע – הן הסיפור שלנו.
הן מספרות מאין באנו (יציאת מצרים), לאן אנו הולכים (ארץ ישראל וחינוך הילדים), במה אנו מאמינים (ייחוד ה') ומהי האחריות שלנו בעולם (שמירת המצוות).
כשאנו כורכים את התפילין בבוקר, אנחנו לא רק מבצעים אקט דתי. אנחנו לוקחים את ההיסטוריה, האמונה והערכים שלנו, וקושרים אותם פיזית אל מול המוח (האינטלקט) וכנגד הלב (הרגש והעשייה). אנחנו מטעינים את עצמנו באנרגיה רוחנית שמלווה אותנו לכל יום העבודה או הלימודים.
בפעם הבאה שאתם מניחים תפילין, נסו לכוון לרגע אחד למילים הכתובות שם בפנים. תנו לאותיות העתיקות לחלחל פנימה. זה הכוח של העם היהודי, והוא נמצא ממש שם, במרחק נגיעה, בתוך הקופסה השחורה שעל ראשכם.
מחפשים תפילין מהודרות לבר מצווה או לחידוש המצווה? תפילין לחתן או ליום יום? היכנסו לקטגוריית התפילין באתר אות משמיים ותיהנו משקט נפשי, איכות הלכתית ושירות שרואה אתכם במרכז.
תרגישו הכי בנוח לשאול אותנו, אם לא מצאתם את שחשקה נפשכם או במקרה שיש לכם בקשה מיוחדת או ברצונכם להתייעץ, אל תהססו. צרו קשר בווטסאפ, או מלאו את הטופס ונציג חביב מטעמנו יחזור אליכם עם מלוא הסבלנות.
צרו קשר בווטסאפ, או מלאו את הטופס ונציג חביב מטעמנו יחזור אליכם עם מלוא הסבלנות.
