מה כתוב במזוזות? מה זה שדי במזוזה?

מהי מזוזה?

גדולה ועצומה מצוות מזוזה אשר מזכירים אותה בכל יום בקריאת שמע שחרית וערבית אלפי שנים יהודים בכל העולם באומרם “וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך”.

ומסופר במדרש (בראשית רבה, ל”ה) על המלך ארטבן ששלח לרבי יהודה הנשיא מתנה, מרגלית יקרה בעלת ערך רב ביותר, והוא ביקש ממנו “שלח לי בחזרה מתנה טובה, ששווה בערכה למתנה זו ששלחתי לך”. שלח לו רבי יהודה הנשיא כתמורה – מזוזה. כשהמלך ארטבן ראה את המזוזה שרבי יהודה שלח לו, הוא שיגר לו הודעה: “אני שלחתי לך מתנה שאין לה כלל הערכה כספית, ואתה שולח לי מתנה שניתן לרכוש אותה במטבעות בודדות? השיב לו רבי יהודה: לעומת התורה ומצוותיה – חפצי וחפציך לא ישוו בה, ואתה שלחת לי מתנה שאני צריך לשמור עליה, ולעומת זאת אני שלחתי לך מתנה שאתה יכול לשכב לישון – והיא תשמור עליך.

ובספר ‘שאילתות’ של רב אחאי גאון מובא המשך לסיפור זה, שנכנסה שדה לביתו של המלך ארטבן וקבעה את משכנה בגופה של בתו היחידה. המלך הזעיק את טובי הרופאים – ולא היה בידם להועיל לה. “כיון שנטל ארטבן את המזוזה ושם לה על הפתח – מיד ברחה אותה שדה”

ומובא בגמרא (מנחות לג:, ע”ז יא.) אמר רבי חנינא בוא וראה שלא כמידת הקדוש ברוך הוא מידת בשר ודם, מלך יושב מבפנים ועבדיו משמרין אותו מבחוץ, ומידת הקדוש ברוך הוא אינו כן, עבדיו יושבין מבפנים והוא משמרן מבחוץ, שנאמר “ה’ שומרך ה’ צלך על יד ימינך”. וביאר בשו”ת חתם סופר (או”ח סימן קלו) שמצות מזוזה רמוזה בפסוק זה, כי כשיוצא ונכנס בפתח הקדוש ברוך הוא משמר אותו, והרי הוא יתברך כמו צל שמתלווה לאדם בעת הילוכו, וזו הכוונה במילים “צלך על יד ימיניך”.

ומובא בתיקוני זוהר (תיקונא עשיראה דף כה.) “דא רזא דמזוזה (זה סוד המזוזה) דאתמר בה (שנאמר בה) “וכתבתם על מזוזות ביתך” – מזוזת כתיב – זז מות”, עד כאן לשון הזוהר. כלומר יש ביכולתה של מצות מזוזה להזיז את המוות.

והמרדכי כתב בשם מהר”ם: “ומובטח אני שכל בית שמתוקן במזוזה כהלכתה אין שום מזיק יכול לשלוט בו”

הכסף משנה כותב “כאשר המזוזה כתובה כתקנתה חופפת שמירת ה’ יתברך על הבית”.

ותכל’ס – מה זה מזוזה? מה זה קלף מזוזה? מה זה בית מזוזה?

מזוזה מורכבת מקלף מזוזה + בית מזוזה. מה כתוב במזוזה? כלומר מה כתוב בקלף המזוזה? עיקר המזוזה היא יריעת קלף העשויה מעור בהמה טהורה שנכתב עליה על ידי סופר סת”ם (ראשי תיבות: ספרי תורה, תפילין, מזוזות) בכתב מיוחד הנקרא כתב סת”ם 2 פרשיות – “שמע ישראל” ו”והיה אם שמוע”, ואת קלף המזוזה הזה מגלגלים מהסוף להתחלה ומכניסים אותו אל קופסה מוארכת הנקראת בית מזוזה.

בית מזוזה הוא לא עיקר המזוזה אלא הוא שומר על המזוזה, הוא “הבית” שלה, למעשה הוא מיכל שמכיל את עיקר המזוזה שהוא קלף מזוזה שכתוב בו את 2 הפרשיות “שמע ישראל” ו”והיה אם שמוע” וכנ”ל.

מה זה שדי במזוזה?

אחרי שנתבאר מה כתוב במזוזה, צריך להבין מה זה שדי במזוזה, כלומר למה כתוב שם שד”י (אחד משמותיו של הקדוש ברוך הוא) בצידה האחורי של המזוזה.

הסיבה שכותבים שם שדי במזוזה היא מפני שהוא נוטריקון ש‘מור ד‘לתות י‘שראל. ומובא בספר הזוהר (זוהר חדש רות ח”ב דף כה:) שפתח שמצוי בו מזוזה אין מזיק ואין שטן ואין פגע רב מתקרב אליו, מפני שהקדוש ברוך הוא שומר הפתח, אפילו בשעה שניתן רשות למלאך המשחית לחבל, זוקף עיניו ורואה ששם שד”י במזוזה עומד על הפתח. ומובא עוד בזוהר ( פרשת ואתחנן, ח”ג רסו.) ששם שדי במזוזה מועיל רק כששתי הפרשיות הנ”ל של המזוזה כתובת כהלכתן.

וברבנו בחיי (פרשת ואתחנן) מסביר שלפי פשוטו הסיבה שכותבים שם שדי במזוזה היא בגלל שאומות העולם חושבים שהצלחת הבתים תלויה במערכת הכוכבים, ומפני שהשם שד”י ‘משדד’ ומנצח המערכת, לכן כותבים שם שדי במזוזה – לרמוז שממנו השפע והטוב נכנס אל הבתים ולא  מן המערכה של הכוכבים.

ובכתבי האר”י ז”ל (שער ההקדמות סוף דרוש גדול בענין עץ הדעת טוב ורע , דף מ”ג) כתב שסוד הפסוק “והיה שדי בצריך” – הפירוש הוא שהשם שד”י הנכתב באחורי המזוזה עומד שם להגן מפני ה’צרים’ והאויבים שהם הקליפות שלא ינקו.

וצריך לקבוע את המזוזה באופן שהשם שדי במזוזה יהיה לכיוון חוץ כלומר שיראו את השם שדי במזוזה בזמן שהיא קבועה במקומה, אבל כל זה דווקא אם מדובר על מקום נקי, אבל במקום שיש חשש שיהיה דבר מטונף או לא ראוי כנגד המזוזה, יש לכסותה. ויש כאלו שאינם נוהגים שהשם שדי במזוזה יהיה מגולה מבחוץ, אלא מסתפקים במה שמצוי על המזוזה מבחוץ האות שי”ן, וכנראה שהאות שי”ן היא זכר לזה (ראה בענין זה בספר שערי המזוזה פרק טו הערה יט).

איך שמים מזוזה? איך מתקינים מזוזה?

הרבה שואלים – איך שמים מזוזה על הדלת? איך מתקינים מזוזה? התשובה היא שאת המזוזה שמים בצד ימין של הפתח בכניסה לחדר או לבית, בשליש העליון של צד פתח הדלת. הספרדים נוהגים לקבוע את המזוזה באופן זקוף ואשכנזים ויוצאי מרוקו נוהגים להטות מעט באלכסון. ואם התקין מזוזה בצד שמאל של הפתח – היא פסולה (שו”ע יו”ד סי רפט ס”ב) וצריך להוציא אותה מצד שמאל ולקבוע את המזוזה מחדש בצד ימין.

וצריך לחבר את המזוזה אל ימין הפתח בצורה חזקה בכדי שהמזוזה לא תיפול, לדוגמה במסמרים או בדבק.  לפני שקובעים את המזוזה יש לברך: “ברוך אתה ה’ אלקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לקבוע מזוזה”. גם אם קובעים כמה מזוזות מברכים ברכה אחת לכולם.

וצריך ללמוד את ההלכות כדי לדעת באיזה חדר חייב להתקין מזוזה ובאיזה פטור. כי רק פתח שיש לו שתי מזוזות ומשקוף והוא פונה לחדר שגודלו ארבע אמות (192 ס”מ) על ארבע אמות חייב במזוזה. ויש מקרים שהפתח פטור, או שחייב במזוזה ללא ברכה בקביעתה, ולכן אם זה לא ברור, יש לשאול בכל מקרה לגופו רב או מישהו שבקיא בהלכה. ואפשר לראות בקישור הזה באופן כללי באיזה חדר צריך להתקין מזוזה ואיזה חדר פטור ממזוזה.

למה שמים מזוזה בצד ימין ולא שמים מזוזה בצד שמאל?

הסיבה ששמים את המזוזה בצד ימין של הפתח מימין הנכנס לבית או לחדר ולא שמים מזוזה בצד שמאל של הנכנס, מקורה בגמרא הקדושה על הפסוק “וכתבתם על מזוזות ביתך”, שיש כאן משמעות של “ביאתך”, כלומר: שאת המזוזה צריך לקבוע בצד שבו ‘באים’ אל הבית.

בדיקת מזוזה – כל כמה זמן בודקים מזוזה?

צריך לבדוק את מזוזות הבית לפחות כל 3.5 שנים. ומזוזה הקבועה במקום ששייך לרבים במקום ציבורי ולא בבית פרטי – יש לבדוק אותה לפחות כל 25 שנה.

ובספר שולחן גבוה כתב שסיבת הדבר שבדיקת מזוזה של רבים היא רק פעם ב-25 שנה ולא כמו בדיקת מזוזה בבית פרטי שהיא רק פעם ב 3.5 שנה – זה מפני שמזוזה הנמצאת במקום ציבורי יש בו הרבה אנשים ואין העש (סוג של חרק שאוכל את קלף המזוזה ועל ידי זה נמחקים אותיות ונפסלת המזוזה) מצוי בו אלא רק לאחר הרבה זמן, וכמו שרואים בספרים ישנים כשהרבה אנשים משתמשים בהם אין בהם עש, וכשאין משתמשים בספרים העש אוכלם.

ואפילו שנתבאר שחייב לבדוק את המזוזות בבית רק פעם ב-3.5 שנים, יש נוהגים במידת חסידות לבדוק את המזוזות כל שנה בחודש אלול.

ומנהג ישראל שאם יש איזו צרה או חולה בבית רח”ל – בודקים את המזוזות אפילו שלא עברו 3.5 שנים.

וצריך להיזהר מאוד במצוות בדיקת מזוזה  שהיא מגינה על האדם ומארכת חיים. וידוע כמה מחלות שהתרפאו וכמה צרות שבאו לידי תיקון לאחר שתיקנו את המזוזות, והדברים ידועים ומפורסמים. ומעשה היה במקום ציבורי שהיו בו כמה מקרים של פטירה ובדקו המזוזות ומצאום מתולעות רח”ל (ספר שערי המזוזה פרק כ ס”ב).

ועוד מקרה מצער היה באדם שנפגע בתאונת דרכים, ובבדיקת המזוזה שהייתה קבועה בפתחו נמצא שהמילה “נפשך” הייתה פסולה. והיה מקרה שמישהו ביקש לבדוק את המזוזה שבבית קרובת משפחתו, שלא זכתה לילדים שנים רבות. ובבדיקת המזוזת שלה נמצא שבמילה “בניכם” פסולה האות י’. מיד לאחר החלפת המזוזות נפקדה האישה בתאומים… מזל טוב! ואפשר לעשות ספר שלם רק מהמקרים האלו.

וחשוב לדעת: כל סגולות השמירה של המזוזה קיימות רק כאשר במזוזה כשרה כהלכתה, לכן צריך לקנות את המזוזה בחנות אמינה שבעליה מוחזק לירא שמים. וישים האדם אל לבו – שבמזוזה יש 713 אותיות, ובכל אות ואות יכולים להיות כמה וכמה אופנים היכולים לפוסלה, ואם יש פסול חס ושלום באחת מתוך ה-713 אותיות  המזוזה פסולה מן הדין.

ומכל מקום לא תהיה כוונת האדם בהנחתה בשביל השמירה, או לקבל שכר בעולם הבא, אלא כל כוונתו תהיה לקיים את מצות הבורא יתברך (ספר ילקוט יוסף חופה וקידושין עמ’ תקכה).

איך לשמור על המזוזות שלא יפסלו?

צריך להיזהר מאוד שהמזוזה לא תבוא לידי פסול או מחיקה, ולכן כאשר צובעים את הבית ליד המזוזות, צריך להוריד את המזוזות לפני הצביעה כדי שרטיבות הצבע לא תזיק למזוזה. וגם כשמנקים את הדלתות צריך לשים לב שלא ינקו בסמוך למזוזה עם מים וחומרי ניקוי כי זה גורם נזק למזוזות ויכול לפוסלן. ובמקרה שהמזוזה נמצאת בחוץ צריך להכניס את קלף המזוזה לתוך בית מזוזה עמיד לתנאי חוץ כדי שחום השמש והגשם לא יזיקו למזוזה.